רש"ש על המשנה/טהרות/א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

רש"ש על המשנה מסכת טהרות פרק א

משנה תוספתא ירושלמי

רש"ש על המשנה · מסכת טהרות · >>

פירושים רבי עובדיה מברטנוראפירוש תוספות יום טובפירוש יכין ובועז (תפארת ישראל)פירוש מלאכת שלמהעיקר תוספות יום טובפירוש המשניות לרמב"םמפרשי המשנה

א[עריכה]

תוי"ט ד"ה י"ג. והיינו לר"ע. ל"ד במחכ"ת דלר"מ ג"כ אינן אלא י"ב דלדידיה אמ"ה א"נ בה וכמש"כ בעצמו בד"ה והאוכל לקמן:


ב[עריכה]

בהרע"ב הני י"ג כו'. ולעד"נ לחשוב שחיטה ומליקה בתרתי שהרי ר' יוסי מחלק ביניהן. אולם צריכה מחשבה אינה מן המנין דזאת לא חשיבותא גבה. אדרבה אם לא היתה צריכה מחשבה אז ה"ל לחשוב: תוי"ט ד"ה הכנפים. עמש"כ בשבת (מ"ט) בס"ד: ד"ה מיטמאות. ול"נ דהכא מיירי בשחוטה. הגם דפתח יג"ד בנבלת כו' היינו משום דרובן הם בנבלה וכה"ג משני רבא בשבת (ס.) וכן לקמן פ"ד מ"ו אלו ספיקות שטהרו חכמים וחשיב בהן ספק נזירות וספק בכורות דלא שייכא בם לישנא דטהרה. ולפמש"כ בברכות (ד) אין ראיה מזה. ותדע דהא חשיב והאוכל אמה"ח ממנה ובה אינו מטמא אמה"ח כמבואר ברמב"ם פ"ג מהל' אה"ט הט"ו. ועכ"ז נ"ל דמאי דלא קחשיב פסול גויה (וכמו שהעלה התוי"ט זה בצ"ע לעיל במ"א בד"ה ומטמאה) הוא משום דאין בזה שום חידוש דדבר זה נוהג בכל האוכלין. ובעוף טמא איצטריך לאשמעינן לאפוקי מטעותא דבעל מ"נ אשר הבאתיו בשבת (יד) ע"ש. אח"ז ראיתי בתו"ח שגם הוא נגע קצת בזה. אך מש"כ עוד דמיירי בפחות מכזית שאין סופו לטמא טומאה חמורה ולכן צריך הכשר שרץ ומים. נעלם ממנו גמ' דכריתות (כא) ע"ש:


ג[עריכה]

ד"ה ואין חייבין. וטומאת בית הבליעה דהכא כו'. ל"ד לקרותה בשם זה עי' לעיל מ"א בדבריו ד"ה בביה"ב ובתוס' שבת (יד) ד"ה זימנין: ד"ה אבל. דאפי' על ספיקו שורפין כדתנן כו'. וכ"כ שם ד"ה אבל. ותימה דמאין לקח זה דנ"פ דדינה כשאר אוכלין טמאין דספיקן טהור כמבואר שם:


ו[עריכה]

כשתי ביצים אוכל ראשון כו' חלקן זה ראשון וזה ראשון לשלשה כו' הרי אלו שני. עי' לשון הר"ש והרע"ב דמשמע מלשונם דס"ל דאין בילה. וא"כ קשה מ"ש חלקן לשנים דאזלינן לחומרא מספק ואמרי' על כאו"א דלמא יש בו כביצה מן הראשון לשלשה נמי ניחוש על כ"א דלמא יש בו כביצה מן הראשון כיון דאין בילה. וי"ל דברישא הוי ס"ס לחומרא דלמא נבללו יפה ואפי' את"ל של"נ שמא בכאן חלק הגדול מן הראשון ובסיפא הוי ס"ס לקולא כמובן. וכה"ג כתבו התוס' בבכורות (יז ב) בד"ה אפשר לצמצם בשם הר"ש מיינבלא ע"ש. ול"ק מהא דלקמן פ"ו מ"ד. משום דהכא אינו אלא טומאה דרבנן אינו מטמא אוכל מדאורייתא כדאיתא בפסחים (יד) ועי' תוס' (שם ט) בד"ה ואת"ל:


ט[עריכה]

עי' בהרע"ב בפי' אחר. וע"כ איירי שאינן נוגעים אהדדי וכ"כ הר"ש להדיא. וא"כ מאי קמבעיא להו לבני ר"ח במנחות (ריש כד) אם דוקא בנגע. ולא איפשיט להו ממתני' דהכא דאפי' לא נגעי: