רש"י על תהלים מא ז
לא בדוק
וְאִם־בָּ֤א לִרְא֨וֹת ׀ שָׁ֤וְא יְדַבֵּ֗ר
לִבּ֗וֹ יִקְבׇּץ־אָ֥וֶן ל֑וֹ
יֵצֵ֖א לַח֣וּץ יְדַבֵּֽר׃
"שוא ידבר" - מראה עצמו כאילו הוא מיצר וכשהוא יושב לפני יקבוץ לבו מחשבות און לעצמו מה רעה ידבר בצאתו וכשיוצא לחוץ מדבר אותה