רש"י על תהלים כג ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | רש"י על תהליםפרק כ"ג • פסוק ד' | >>
א • ב • ג • ד • ה • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


תהלים כ"ג, ד':

גַּ֤ם כִּֽי־אֵלֵ֨ךְ בְּגֵ֪יא צַלְמָ֡וֶת
  לֹא־אִ֘ירָ֤א רָ֗ע
  כִּי־אַתָּ֥ה עִמָּדִ֑י
    שִׁבְטְךָ֥ וּ֝מִשְׁעַנְתֶּ֗ךָ
    הֵ֣מָּה יְנַֽחֲמֻֽנִי׃


"בגיא צלמות" - בארץ חושך ועל מדבר זיף אמר כל צלמות לשון חושך פירשו דונש בן לברט

"שבטך ומשענתך" - יסורים שבאו עלי ומשען שאני בטוח על חסדך שניהם ינחמוני שיהיו לי לסלוח עון ובטוח אני שתערוך לפני שלחן היא המלכות