רש"י על שמואל א ט כד
<< | רש"י על שמואל א • פרק ט' • פסוק כ"ד | >>
• ה • ו • ז • ח • ט • יג • יז • יח • כ • כב • כג • כד • כה • כז •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וַיָּ֣רֶם הַ֠טַּבָּ֠ח אֶת־הַשּׁ֨וֹק וְהֶעָלֶ֜יהָ וַיָּ֣שֶׂם ׀ לִפְנֵ֣י שָׁא֗וּל וַיֹּ֙אמֶר֙ הִנֵּ֤ה הַנִּשְׁאָר֙ שִׂים־לְפָנֶ֣יךָֽ אֱכֹ֔ל כִּ֧י לַמּוֹעֵ֛ד שָֽׁמוּר־לְךָ֥ לֵאמֹ֖ר הָעָ֣ם ׀ קָרָ֑אתִי וַיֹּ֧אכַל שָׁא֛וּל עִם־שְׁמוּאֵ֖ל בַּיּ֥וֹם הַהֽוּא׃
"את השוק והעליה" - את השוק והירך שעליה
"הנה הנשאר" - מן המנות של הקרואים והוצב לבד לצרכך
"שים לפניך אכול" - בפרק אחרון (דזבחים קכ א) קיימא לן חזה ושוק בבמה גדולה ואין חזה ושוק בבמה קטנה לפיכך הותר לאכול לשאול
"כי למועד שמור" - כי למועד האכילה היה השוק הזה שמור לצרכך
"לאמר העם קראתי" - אמירתי היתה לטבח העם קראתי לסעודה ויודע אני מספרם והזהר במנותם ונתתי לו המנות למספרם וזו שמורה לצורכך