רש"י על שופטים י ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

| רש"י על שופטיםפרק י' • פסוק ד' |
א • ד • ו • ח • יא • יב • טז • יז • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


שופטים י', ד':

וַֽיְהִי־ל֞וֹ שְׁלֹשִׁ֣ים בָּנִ֗ים רֹֽכְבִים֙ עַל־שְׁלֹשִׁ֣ים עֲיָרִ֔ים וּשְׁלֹשִׁ֥ים עֲיָרִ֖ים לָהֶ֑ם לָהֶ֞ם יִקְרְא֣וּ ׀ חַוֺּ֣ת יָאִ֗יר עַ֚ד הַיּ֣וֹם הַזֶּ֔ה אֲשֶׁ֖ר בְּאֶ֥רֶץ הַגִּלְעָֽד׃


"עיירים" - (תרגום) עולין סוסים בחורים

"ושלשים עירים להם" - ושלשים ערים בלא חומה להם לכך נקראו עיירים לשון עיירות