רש"י על נחמיה א ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | רש"י על נחמיהפרק א' • פסוק ג' |
א • ב • ג • ה • ו • ז • ט • יא • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


נחמיה א', ג':

וַיֹּאמְרוּ֮ לִי֒ הַֽנִּשְׁאָרִ֞ים אֲשֶֽׁר־נִשְׁאֲר֤וּ מִן־הַשְּׁבִי֙ שָׁ֣ם בַּמְּדִינָ֔ה בְּרָעָ֥ה גְדֹלָ֖ה וּבְחֶרְפָּ֑ה וְחוֹמַ֤ת יְרוּשָׁלַ֙͏ִם֙ מְפֹרָ֔צֶת וּשְׁעָרֶ֖יהָ נִצְּת֥וּ בָאֵֽשׁ׃


"ויאמרו לי" - השיבו לי על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון תחלה על ענין היהודים ואח"כ על ענין החומות והשערים

"הנשארים שם וגו'" - אותם היהודים אשר נשארו שם במדינת ירושלים הם נתונים ברעה גדולה ובחרפ' לפי שהעובדי כוכבים בוזזים ושוללים אותם

"וחומת ירושלים מפורצת" - וחומת העיר הרי היא פרוצה והשערים שרופים באש כקדמתן שישראל לא בנו חומות העיר ושעריה כי אם בנין ב"ה לבדו

"נצתו" - כמו נוצתו (ס"א נצתו כמו נתצו)

"ימים" - כמה ימים