רש"י על נחום א ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< רש"י על נחום • פרק א >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • 


"גוער בים" - כמשמעו ודוגמא הוא כלפי העכו"ם שנמשלו למים כענין שנאמר (ישעיהו יז) לאומים כשאון מים כבירים ישאון

"וכל הנהרות החריב" - כאן ניבא שעתיד הקב"ה להמליך את נבוכדנצר (ירמיהו כה) בימי יהויקים ויתן את אשור ואת כל הארצות לחרב

"אומלל בשן וכרמל" - מושבות הטובים

"ופרח לבנון אומלל" - חכמי ישראל פירשו כלפי מיני מגדים שנטע שלמה בבהמ"ק שהיו של זהב וכיון שנכנסו בבליים להיכל יבשו