רש"י על משלי כז ז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | רש"י על משליפרק כ"ז • פסוק ז' | >>
א • ג • ד • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כו • כז • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


משלי כ"ז, ז':

נֶ֣פֶשׁ שְׂ֭בֵעָה תָּב֣וּס נֹ֑פֶת
  וְנֶ֥פֶשׁ רְ֝עֵבָ֗ה כׇּל־מַ֥ר מָתֽוֹק׃


"תבוס נופת" - תרמוס ברגל כמו יבוס קמינו (תהלים נד)

"כל מר מתוק" - כל דבר מר מתוק לה ויש לפותרו בתלמוד תורה [ס"א: בתלמיד חכם] המראה את עצמו כשבע שאינו מתאוה לדברי תורה לתאות נפש

"תבוס נופת" - אף הטעמים המיושבים על הלב אינם חשובים עליו והמתאוה לה אפי' דברים הבאים לו במרירות וביגיעה הם מתוקים לו