רש"י על משלי יג ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | רש"י על משליפרק י"ג • פסוק ד' | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


משלי י"ג, ד':

מִתְאַוָּ֣ה וָ֭אַיִן נַפְשׁ֣וֹ עָצֵ֑ל
  וְנֶ֖פֶשׁ חָרֻצִ֣ים תְּדֻשָּֽׁן׃


"מתאוה ואין נפשו עצל" - מתאוה נפשו לכל טוב ואין

"ונפש חרוצים תדשן" - ישרים האוכלים יגיע כפיהם זהו משמעו לפי פשוטו ולפי משלו לעתיד יראה בכבוד ת"ח ויתאוה ולא ישיג לו