לדלג לתוכן

רש"י על מלכים א כב יז

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

| רש"י על מלכים אפרק כ"ב • פסוק י"ז |
ב • ג • ז • ח • טו • יז • יט • כא • כד • ל • לב • לד • לה • לח • לט • מה • מז • מח • מט • נב • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


מלכים א כ"ב, י"ז:

וַיֹּ֗אמֶר רָאִ֤יתִי אֶת־כׇּל־יִשְׂרָאֵל֙ נְפֹצִ֣ים אֶל־הֶהָרִ֔ים כַּצֹּ֕אן אֲשֶׁ֥ר אֵין־לָהֶ֖ם רֹעֶ֑ה וַיֹּ֤אמֶר יְהֹוָה֙ לֹֽא־אֲדֹנִ֣ים לָאֵ֔לֶּה יָשׁ֥וּבוּ אִישׁ־לְבֵית֖וֹ בְּשָׁלֽוֹם׃


"לא אדונים לאלה" - אתה לבדך תמות במלחמה כענין שנאמר (לקמן פסוק לא) לא תלחמו את קטן ואת גדול כי אם את מלך ישראל לבדו ואף על פי שנאמר (לעיל כ מב) ועמך תחת עמו טיפה שיצאה מאותו צדיק מיכיהו שהכהו חברו הכה ופצוע היתה כפרה על כל ישראל כך מפורש באגדה (ירושלמי סנהדרין י ה)