רש"י על מיכה ז א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | רש"י על מיכהפרק ז' • פסוק א' | >>
א • ב • ג • ד • ה • ז • ח • יא • יב • יג • יד • יז • כ • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


מיכה ז', א':

אַ֣לְﬞלַי לִ֗י כִּ֤י הָיִ֙יתִי֙ כְּאׇסְפֵּי־קַ֔יִץ כְּעֹלְﬞלֹ֖ת בָּצִ֑יר אֵין־אֶשְׁכּ֣וֹל לֶאֱכ֔וֹל בִּכּוּרָ֖ה אִוְּתָ֥ה נַפְשִֽׁי׃


"אללי לי" - הנביא מקונן על עצמו אוי לי שהועמדתי לנביא בעת הזאת שאין בני אדם צדיקים בדור

"כאפסי קיץ" - נקוד חטף קמץ שאינו ל' פועל כמו יושב אומר אלא לשון מפעל כמו (ישעיהו לג) אוסף החסיל כאסיפת קיץ והם סופי תאינים שהן רעות וכן תרגם יונתן כסיופי קייטא

"כעוללות בציר" - ת"י כעוללן בתר קטוף

"אין אשכול לאכול" - כתרגומו לית גבר דביה עובדין טבין

"בכורה" - תאינה טובה המתבשלת בעתה כתרגומו לטביא חמדת נפשי