רש"י על ישעיהו כד טז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | רש"י על ישעיהופרק כ"ד • פסוק ט"ז | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ח • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


ישעיהו כ"ד, ט"ז:

מִכְּנַ֨ף הָאָ֜רֶץ זְמִרֹ֤ת שָׁמַ֙עְנוּ֙ צְבִ֣י לַצַּדִּ֔יק וָאֹמַ֛ר רָזִי־לִ֥י רָֽזִי־לִ֖י א֣וֹי לִ֑י בֹּגְדִ֣ים בָּגָ֔דוּ וּבֶ֥גֶד בּוֹגְדִ֖ים בָּגָֽדוּ׃


"מכנף הארץ" - ת"י מבית מקדשא שהוא בסוף א"י במזרחה כמו ששנינו (מעשר שני ה ב) לוד מן המערב וירדן מן המזרח נמצא מירושלים לירדן מהלך יום ואני אומר לפי פשוטו ששמענו מאחורי הפרגוד שעתידין להעלות זמירות מכנף הארץ ומה הן הזמירות צבי לצדיק עתיד להיות מצב ותקומה לצדיקים

"ואמר רזי לי וגו'" - אוי לי שנגלו לי שני רזים רז פורענות ורז ישועה והרי תרחק הישועה עד שיבאו אויבים בוזזים אחר בוזזים אחרים ושודדי' אחרי שודדי' ה' בגידות אמורות כאן כנגד בבל ומדי ופרס ויון וכותים שישעבדו בישראל לפני גאותך ואחרי הביזות האלה