רש"י על ישעיהו ז ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | רש"י על ישעיהופרק ז' • פסוק ג' | >>
א • ב • ג • ד • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


ישעיהו ז', ג':

וַיֹּ֣אמֶר יְהֹוָה֮ אֶֽל־יְשַֽׁעְיָ֒הוּ֒ צֵא־נָא֙ לִקְרַ֣את אָחָ֔ז אַתָּ֕ה וּשְׁאָ֖ר יָשׁ֣וּב בְּנֶ֑ךָ אֶל־קְצֵ֗ה תְּעָלַת֙ הַבְּרֵכָ֣ה הָעֶלְיוֹנָ֔ה אֶל־מְסִלַּ֖ת שְׂדֵ֥ה כוֹבֵֽס׃


"ושאר ישוב בנך" - שארית מעט שישובו אלי על ידך והם כבנך

"אל קצה תעלת" - שם תמצאהו תעלת (פושי"ר בלע"ז)

"ברכה" - כעין מקוה מים שעושים לדגים

"העליונה" - במורד ההר ויש ברכה אחרת למטה הימנה בתחתיתו

"שדה כובס" - שדה שהכובסים שוטחים שם בגדים לנגבם כך תירגם יונתן ורבותינו דרשו נכנע אחז לפני ישעיהו ושם על ראשו אוכלא דקצרי כפה עליו כלי (פי' כלי מנוקב של כובסים שמזלפין בו מים על הבגדים)