רש"י על ירמיהו טז ה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

(ירמיהו טז ה): "בית מרזח" - משתה, בספרי בפרשת בית פעור ראיתי "חזרו לעשות להם מרזיחין".

אבל רבותינו פירשו "מרזח" = אבל.

"תנוד" - תקונן.

"כי אספתי את שלומי...'" - כשהיה אברהם אביהם עושה צדקה ומשפט, נתתי לזרעו חסד ורחמים:

והם (עמוס ה ז): "הפכו ללענה משפט וצדקה לארץ הניחו";

אף אני חזרתי ו"אספתי אלי את חסדי ואת רחמי".

"אספתי" - (אטואי"ש בלע"ז), כמו (בראשית ל): "אסף אלהים את חרפתי".