רש"י על יחזקאל מו ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | רש"י על יחזקאלפרק מ"ו • פסוק ב' | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ח • ט • י • יב • יג • יד • יז • יט • כ • כא • כב • כג • כד • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


יחזקאל מ"ו, ב':

וּבָ֣א הַנָּשִׂ֡יא דֶּ֩רֶךְ֩ אוּלָ֨ם הַשַּׁ֜עַר מִח֗וּץ וְעָמַד֙ עַל־מְזוּזַ֣ת הַשַּׁ֔עַר וְעָשׂ֣וּ הַכֹּהֲנִ֗ים אֶת־עֽוֹלָתוֹ֙ וְאֶת־שְׁלָמָ֔יו וְהִֽשְׁתַּחֲוָ֛ה עַל־מִפְתַּ֥ן הַשַּׁ֖עַר וְיָצָ֑א וְהַשַּׁ֥עַר לֹא־יִסָּגֵ֖ר עַד־הָעָֽרֶב׃


"דרך אולם השער מחוץ" - כמו שאמור למעל' ואילמיו אל החצר החיצונה דרך אולם השער של עזרה כלומר יכנס בדרך שער מזרחי שהוא משמש כניסה ויציאה ובא לו לאותו הפשפש

"ועמד על מזוזת השער" - אותו שער הקטן הוא הפשפש

"את עולתו ואת שלמיו" - עולת ראיה ושלמי חגייגה ומקרא זה מוסב על יום טוב כך מצאתי בפירושים מדוייקים

"ועמד על מזוזת השער" - שער הפנימית היא אשר באר הוא הפשפש כדאמר מר איפשר קרבנו של אדם קרב ואינו עומד על גביו

"ולא יסגר עד הערב" - למה לא יסגר