רש"י על יחזקאל כח טז
<< | רש"י על יחזקאל • פרק כ"ח • פסוק ט"ז | >>
• ב • ג • ד • ז • ט • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כג • כד • כה •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
בְּרֹ֣ב רְכֻלָּתְךָ֗ מָל֧וּ תוֹכְﬞךָ֛ חָמָ֖ס וַֽתֶּחֱטָ֑א וָאֲחַלֶּלְךָ֩ מֵהַ֨ר אֱלֹהִ֤ים וָֽאַבֶּדְךָ֙ כְּר֣וּב הַסֹּכֵ֔ךְ מִתּ֖וֹךְ אַבְנֵי־אֵֽשׁ׃
"מלו" - כמו מלאו
"ואחללך מהר אלהים" - גרמת שאמחה אותך שלא תצדק עוד בבנין ביתי
"ואבדך" - כמו ואאבדך
"מתוך אבני אש" - שלא תטול חלק עם הצדיקים ורבותינו במדרש אגדה דרשו הענין הזה באדם הראשון וכך אמר הנביא לחירם מה נתגאית ברקיעך שמא בגן עדן היית כמו שהיה אדם הראשון
"כל אבן יקרה וגו'" - כי כל החופות האלה עשיתי לאדם הראשון ופחותה שבכולן זהב שהיא מנוייה אחרון
"מלאכת תופיך וגו'" - בזאת השויתיך לו ולא באחרת ובך נסתכלתי ובראתי תופים ונקבים באדם הראשון
"את כרוב ממשח" - שמא אתה כאותו כרוב שהיה גדול בממשח הסוכך כולו מקצה השמים ועד קצה השמים ושמא נתתיך להיות בהררי קדש כאשר נתתי לו