רש"י על יחזקאל טז יט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

| רש"י על יחזקאלפרק ט"ז • פסוק י"ט | >>
ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יט • כ • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא • לב • לג • לד • לו • לז • לח • לט • מ • מא • מג • מד • מה • מו • מז • נ • נא • נב • נג • נד • נו • נז • נח • נט • ס • סא • סג • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


יחזקאל ט"ז, י"ט:

וְלַחְמִי֩ אֲשֶׁר־נָתַ֨תִּי לָ֜ךְ סֹ֣לֶת וָשֶׁ֤מֶן וּדְבַשׁ֙ הֶאֱכַלְתִּ֔יךְ וּנְתַתִּ֧יהוּ לִפְנֵיהֶ֛ם לְרֵ֥יחַ נִיחֹ֖חַ וַיֶּ֑הִי נְאֻ֖ם אֲדֹנָ֥י יֱהֹוִֽה׃


"ולחמי אשר נתתי לך וגו'" - יום שעשו את העגל ירד להם המן ונתנו ממנו לפני העגל ואעפ"כ ויהי ביום מחר ולא פסק ואף כן מפורש בספר עזרא (נחמיה ט) אף כי עשו להם עגל מסכה וגו' ואתה ברחמיך הרבי' לא עזבת' וגו' ומנך לא מנעת מפיהם כדי הוא למנוע מהם ולא מנעת אף כאן ויהי נאם ה' אלהים היה הלחם ולא פסק מלירד ליום מחר כך דרש רבי תנחומא