רש"י על יונה א ג
<< | רש"י על יונה • פרק א' • פסוק ג' | >>
• ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • י • יג • יד • טז •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וַיָּ֤קׇם יוֹנָה֙ לִבְרֹ֣חַ תַּרְשִׁ֔ישָׁה מִלִּפְנֵ֖י יְהֹוָ֑ה וַיֵּ֨רֶד יָפ֜וֹ וַיִּמְצָ֥א אֳנִיָּ֣ה ׀ בָּאָ֣ה תַרְשִׁ֗ישׁ וַיִּתֵּ֨ן שְׂכָרָ֜הּ וַיֵּ֤רֶד בָּהּ֙ לָב֤וֹא עִמָּהֶם֙ תַּרְשִׁ֔ישָׁה מִלִּפְנֵ֖י יְהֹוָֽה׃
לברוח תרשישה – ים ששמו תרשיש, והוא בחוצה לארץ. אמר: אברח לי הים, שאין השכינה שורה בחוצה לארץ. אמר לו הקדוש ברוך הוא: חייך, יש לי שלוחים כיוצא בך, לשלוח אחריך ולהביאך משם.
- משל לעבד [של] כהן, שברח מן רבו ונכנס לבית הקברות. אמר לו רבו: יש לי עבדים כיוצא בך, לשלוח אחריך ולהביאך משם.
- ומה ראה יונה, שלא רצה לילך אל נינוה? אמר: הגויים קרובי תשובה הם; אם אומר להם ויעשו תשובה, נמצאתי מחייב את ישראל, שאין שומעים לדברי הנביאים.
ויתן שכרה – הקדים לתת שכרה, ואין דרך יורדי הים לתת שכר הספינה עד שעת היציאה, והוא הקדים. ולא עוד, אלא שנתן שכר כולה: