רש"י על זכריה ז ה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

| רש"י על זכריהפרק ז' • פסוק ה' | >>
ב • ג • ה • ו • ז • יב • יג • יד • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


זכריה ז', ה':

אֱמֹר֙ אֶל־כׇּל־עַ֣ם הָאָ֔רֶץ וְאֶל־הַכֹּהֲנִ֖ים לֵאמֹ֑ר כִּֽי־צַמְתֶּ֨ם וְסָפ֜וֹד בַּחֲמִישִׁ֣י וּבַשְּׁבִיעִ֗י וְזֶה֙ שִׁבְעִ֣ים שָׁנָ֔ה הֲצ֥וֹם צַמְתֻּ֖נִי אָֽנִי׃


"ובשביעי" - הוא צום גדליה

"הצום צמתוני אני" - ה"א נקודה חטף פתח לפי שהיא משמשת ל' תמיהא שמא לכבודי צמתם שתהיו צריכים לצום גם עתה