רש"י על ויקרא כו כב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | רש"י על ויקראפרק כ"ו • פסוק כ"ב | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כה • כו • ל • לא • לב • לג • לד • לה • לו • לז • לח • לט • מא • מב • מג • מד • מה • מו • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות  לגרסת רש"י מנוקד ומעוצב


ויקרא כ"ו, כ"ב:

וְהִשְׁלַחְתִּ֨י בָכֶ֜ם אֶת־חַיַּ֤ת הַשָּׂדֶה֙ וְשִׁכְּלָ֣ה אֶתְכֶ֔ם וְהִכְרִ֙יתָה֙ אֶת־בְּהֶמְתְּכֶ֔ם וְהִמְעִ֖יטָה אֶתְכֶ֑ם וְנָשַׁ֖מּוּ דַּרְכֵיכֶֽם׃


"והשלחתי" - ל' גירוי

"ושכלה אתכם" - אין לי אלא חיה משכלת שדרכה בכך בהמה שאין דרכה בכך מנין ת"ל (דברים לב) ושן בהמות אשלח בם הרי שתים ומנין שתהא ממיתה בנשיכתה ת"ל (שם) עם חמת זוחלי עפר מה אלו נושכין וממיתין אף אלו נושכין וממיתין כבר היו שנים בארץ ישראל חמור נושך וממית ערוד נושך וממית

"ושכלה אתכם" - אלו הקטנים

"והכריתה את בהמתכם" - מבחוץ

"והמעיטה אתכם" - מבפנים

"ונשמו דרכיכם" - שבילים גדולים ושבילים קטנים הרי שבע פורעניות שן בהמה ושן חיה חמת זוחלי עפר ושכלה והכריתה והמעיטה ונשמו