רש"י על דניאל ב לה
<< | רש"י על דניאל • פרק ב' • פסוק ל"ה | >>
• א • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יט • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא • לב • לג • לד • לה • לו • לז • לח • לט • מ • מא • מג • מד • מה • מו • מז • מח • מט •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
בֵּאדַ֣יִן דָּ֣קוּ כַחֲדָ֡ה פַּרְזְלָא֩ חַסְפָּ֨א נְחָשָׁ֜א כַּסְפָּ֣א וְדַהֲבָ֗א וַהֲווֹ֙ כְּע֣וּר מִן־אִדְּרֵי־קַ֔יִט וּנְשָׂ֤א הִמּוֹן֙ רוּחָ֔א וְכׇל־אֲתַ֖ר לָא־הִשְׁתְּﬞכַ֣ח לְה֑וֹן וְאַבְנָ֣א ׀ דִּֽי־מְחָ֣ת לְצַלְמָ֗א הֲוָ֛ת לְט֥וּר רַ֖ב וּמְלָ֥את כׇּל־אַרְעָֽא׃
"באדין דקו כחדה" - אז הודקו יחד כל מיני מתכות וחרס שהיה בו
"והוו כעור מן אידרי קיט" - והיו כמוץ מגרנות הקיץ
"ונשא המון רוחא" - ותשא אותם הרוח
"וכל אתר לא השתכח להון" - כלומר לא נודע מקומם הראשון ולא ניכר שהיו שם מעולם
"הות לטור רב" - נעשית הר גדול