רש"י על דברי הימים ב ל ו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | רש"י על דברי הימים בפרק ל' • פסוק ו' | >>
א • ג • ה • ו • ז • ח • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כא • כב • כג • כד • כו • כז • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


דברי הימים ב ל', ו':

וַיֵּלְכוּ֩ הָרָצִ֨ים בָּאִגְּר֜וֹת מִיַּ֧ד הַמֶּ֣לֶךְ וְשָׂרָ֗יו בְּכׇל־יִשְׂרָאֵל֙ וִֽיהוּדָ֔ה וּכְמִצְוַ֥ת הַמֶּ֖לֶךְ לֵאמֹ֑ר בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל שׁ֚וּבוּ אֶל־יְהֹוָ֗ה אֱלֹהֵי֙ אַבְרָהָם֙ יִצְחָ֣ק וְיִשְׂרָאֵ֔ל וְיָשֹׁב֙ אֶל־הַפְּלֵיטָ֔ה הַנִּשְׁאֶ֣רֶת לָכֶ֔ם מִכַּ֖ף מַלְכֵ֥י אַשּֽׁוּר׃


"וישוב אל הפליטה הנשארת לכם מכף מלכי אשור" - אע"פ שלא הגלו עדיין קורא להם פליטה כי הי' נחשב בעיניהם כאשר גלו כבר ועוד כי מלכי אשור תפשו הכל בימי אחז ומה שהיה בעיניהם כאילו גלו לפי כי ו' שנים היו ישראל למלך אשור עבדים נושאי מנחה והיה מושל בהם ומוליכן בגולה ועושה בהם כרצונו וזה היה בתוך אותן שש שנים וכבר גלו כמה פעמים בימי מלכי ישראל ואחז והם יודעים מיד כשימרדו ישראל במלך אשור יוליכם בגולה ולהם קורא פליטת אשור לפי שלא משל בהם ולא בכל ארץ יהודה