רש"י על דברי הימים ב י

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · רש"י על דברי הימים ב · י · >>

פסוק א (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כי שכם באו כל ישראל להמליך אותו" - בשכם שהוא מקום ירבעם שבחלק אפרים וירבעם אפרתי וכל זאת היתה סיבה מאת הקדוש ברוך הוא לקיים דברו קרוע אקרע הממלכה

פסוק ב (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ויהי כשמוע" - פתרון ויהי כשמוע מקודם לכן שבאו להמליכו בשכם כשהוא עודנו במצרים

פסוק ג (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וישלחו ויקראו לו ויבא" - וכל זה להודיענו רצונו של מלך מלכי המלכים הקב"ה שאפילו ירבעם עצמו בא להמליכו לרחבעם והסב הקב"ה אחר דבריו עד שמלך ירבעם

פסוק ד (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אביך הקשה את עלנו" - כי איש טורח במלאכה היה ועלינו הטיל לפרנס פועליו והמס כדכתיב במלכים (א ה') ויעל המלך שלמה מס וגו'

פסוק ו (כל הפרק)(כל הפסוק)

"נועצים" - כמו יועצים וכן יאמר מן יודעים נודעים אך יועצים להבא נועצים נתיעצים כבר

פסוק י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"קטני עבה ממתני אבי" - אצבע קטנה שלי גדולה ממתני אבי כלומר אני חזק ממנו

פסוק יא (כל הפרק)(כל הפסוק)

"העמיס" - כמו (בראשית מ"ג) ויעמוס איש על חמורו

"בעקרבים" - (ברימי"ן בל' אשכנ"ז) שעוקצין כעקרבים

פסוק טו (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כי היתה נסבה למען הקים ה' את דברו" - כמו שמפורש (במלכים א יא) להסיר ממנו י' השבטים וליתן לירבעם וזהו לא יסור שבט מיהודה (בראשית מ"ט) לא ירד ממלכותו עד כי יבא שילה פתרון עד כי יבא יהודה שילה להמליך שם רחבעם ושם לו יקהת עמים להמליכו ושם נחלקה המלכות ואבד מלכות של עשר' השבטים ושכם עיר קטנה סמוכה לשילה כדכתיב (סוף שופטים) והנה חג לה' בשילה מימים ימימה במסילה העולה מבית אל שכמה וכתיב בירמיהו משכם ומשילה ולכבוד משכן שילה נאספים לשכם שהוא ראוי לאסיפת בני אדם וסמוכה לשילה וכשנאספים בשכם אז יסור שבט מיהודה ששם המלכות נחלקה

פסוק טז (כל הפרק)(כל הפסוק)

"לאהליך ישראל" - מוסב על מה לנו חלק בדוד מה לעזוב אהלינו ולילך אחריו לא כן אלא לכו כל ישראל איש לאהליו

"עתה ראה ביתך דויד" - מוסב על ולא נחלה בבן ישי כלומר אין לנו בו נחלה אלא בבית המקדש שבירושלים שאנו זובחים בו ולראות בו בשלש רגלים

"ראה ביתך דוד" - אין אנו צריכין לו לילך שם יהיה לך לבדך (וכל זה לא נראה לי) אלא ראה ביתך דוד אי איפשנו לא בך ולא בבית המקדש שלך

פסוק יח (כל הפרק)(כל הפסוק)

"הדורם" - הוא אדונירם (מלכים א' ד') שבימי שלמה גדולתו גדולה ובימי רחבעם נשפלה גדולתו על כן נקרא הדורם

"וירגמו בו בני ישראל אבן" - ולפי שרחבעם לא ידע הסבה והקשר שהסבו ממנו על כן נהרג כששאל המס שקצב עליהם שלמה

פסוק יט (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ויפשעו ישראל בבית דוד" - לשון מרדות ודוגמא (מלכים ב') בימיו פשע מואב וגו' (משלי י"א) את נפשע מקרית עוז אז תפשע לבנה (לקמן כ"א ל"א)