רש"י על דברי הימים ב ד ה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | רש"י על דברי הימים בפרק ד' • פסוק ה' | >>
ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טז • יז • כ • כא • כב • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


דברי הימים ב ד', ה':

וְעׇבְי֣וֹ טֶ֔פַח וּשְׂפָתוֹ֙ כְּמַעֲשֵׂ֣ה שְׂפַת־כּ֔וֹס פֶּ֖רַח שׁוֹשַׁנָּ֑ה מַחֲזִ֣יק בַּתִּ֔ים שְׁלֹ֥שֶׁת אֲלָפִ֖ים יָכִֽיל׃


"ועביו טפח" - שוליו ודפנותיו אלא שאצל פיו הי' דק מרוקע ומרודד

"כמעשה שפת כוס" - ששותין בו ומצויר פרח שושן

"מחזיק בתים שלשת אלפים יכיל" - אף זה מחזיק ובמלכים (שם) כתיב אלפים בת יכיל גודשא תלתא שהבת ג' סאין שנאמר האיפה והבת תוכן אחד להם הרי לך ששת אלפים סאין נמצאו מאה וחמשים מקוה טהרה לארבעים מאות סאין מאה מקואות נמצא גם לעשרים מאות סאין הנותרים חמשים מקואות ואף לכשתחלוק הכלי לפי המדה ששערו חכמים אמה על אמה בגובה שלש אמות למקוה תמצא וכן לשלש אמות מרובעות קומה ועשר על עשר משפתו אל שפתו מרובעות מאה מקואות ולשתים אמות עגולות קומה עשר על עשר משפתו אל שפתו עגולות חמשים מקואות שמרובע יותר על העגול רביע