רש"י על בראשית רבה/צא/ג

<< | רש"י על בראשית רבה • פרשה צא | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ח • ט • י • יא • 

לדף המדרש • לכל הפרשה במדרש

ונאמר להלן עדה עד מתי לעדה הרעה הזאת כתוב במרגלים מה עדה האמורה להלן עשרה יצאו יהושע וכלב אף כאן עשרה:

נאמר כאן תוך. בני ישראל לשבור בתוך הבאים:

ונאמר להלן תוך. נקדשתי בתוך בני ישראל מה תוך שנאמר כאן עשרה שעשרה אחים היו אף להלן עשרה:

אם מן תוך הבאים אתה מלמד אפי' עד כמה אתה יכול לומר שהרי באים היו כמה אלפים אלא נאמר כאן בני ישראל דכתיב ויבאו לשבור ונאמר להלן בני ישראל מה בני ישראל שנאמר כאן י' אף בני ישראל שנא' להלן י':

תינוק עושין אותו סניף לי' לזימון והא תני אין מדקדקין בקטן. אם התחיל להביא ב' שערות אם לאו ובלבד שיהא ראוי להביא ב' שערות שבא לכלל י"ג שנה ומאחר דאין מדקדקין אינו סניף אלא כאחד מהם:

בב' קטנים נצרכה א' ספק וא' קטן. כלומר לא קשיא דהך דקתני אין מדקדקין בקטן ספק שאין ידוע אם הביא אם לאו אבל הגיע לכלל השנים הילכך עושים את הספק עיקר ודקאמר רבי סימון עושין אותו סניף בקטן ודאי שהוא ממש בן י' שנים ויום אחד:

קטן וספר תורה שעושין אותו סניף בקטן ודאי:

אמר רבי יודן כן היא מתניתא קטן לקרות בתורה עושין אותו סניף:

היו ט' נראין כעשרה מזמנין:

מה הינון מסיימין. כלומר היאך אפשר לט' שיהיו נראין כעשרה אלא קטן ביניהן עשירי מזמנין:

כשם שעושין אותו סניף לעשרה כך עושין אותו סניף לג' מה אם תמן שאומר את השם עושין אותו סניף כאן שאין אתה אומר את השם לא כ"ש:

אמר ליה הדא הוא לא כ"ש. כלומר מאי כ"ש הוא זה:

להלן שהוא מזכיר את השם. כלומר ט' שיש שם ג' חבורות שראויין לזימון בלא קטן ואין צריכין לקטן כי אם להזכרת השם לפיכך עושין אותו סניף לי':

כאן שאינו מזכיר את השם. שאינו בא להצטרף להזכרת השם אלא לזימון שנים אין עושין אותו סניף:

הדא אמרה. זאת אומרת:

עושין אותו סניף לברכת המזון. בעשרה דסגי התם בג' לזימון אבל לקריאת שמע ולתפלה דלא סגי להו בפחות מעשרה אין עושין אותו לסניף עד שהתחיל להביא ב' שערות:

כמה זמנים אכלית עם תחליפא אבא עם חביבי וכו':

ומאימתי יהא קטן קורא בספר תורה חד אמר עד שהוא יודע לברך. נברך לאלהינו:

וחרינא אמר משהוא יודע בטיב ברכה למי מברך:

שמואל בר שילת בעא קומי דרב ט' פת וא' ירק וכו' מחצה פת ומחצה ירק מזמני' או לא כולהון אתמהא:

א"ר זעירא עד דאנא תמן בארץ ישראל בעית נשאלינך הא ומדצרי לי מנך לא שאלתא:

רבי ירמיה בעי דין דאכל ירק מהו שיברך הוא עצמו:

תני ש' נזירים עלו וכו' ואינון בעיין תשע מאה קורבנין ג' בהמות לכל אחד ואחד כמו שכתוב בפרשה:

יהיב ליה ת"נ לצורך ק"ן ועבד להון:

אזלא לישנא בישא אמר ליה לינאי מלכא לא יהיב מדידיה כלום:

שמע ינאי מלכא וכעס דחיל רבי שמעון בן שטח וערק:

ניגסין. אוכלין:

נהירין. זכורים אנו דהוה הכא חד סב ואמר לן מילי דחכמה:

תני לון עובדא. ספר להון את המעשה אמרו שלח ואיתיתיה אמר לאחתיה שלח ואייתיה יתיה:

והב לי מילא. אמונה:

מהו כדין. שישבת ביני לאשתי:

למה אפליתא בי. שחקת בי:

את יהבת ממה דהוה לך. שלא מצאת להם פתח ונתת להם קרבנות אני מרוב חכמתי מצאתי להם פתח והיתר ולא הוצרכתי ליתן להם כלום:

ינאי ומסיבין. מסובין שלו:

חלוקין עליו חבריו על שמעון בן שטח:

ר' ירמיה אמר על הראשונה היו חלוקין עליו על מה שמצא להם פתח לפי שבאו מחוצה לארץ ומצא להם פתח חלקו עליו דהא גרסינן במסכת נזיר שאין נזירות אלא בארץ:

ר' אבא אמר על השנייה היו חלוקין עליו ששתה כוס ובירך דודאי כוס מצטרף לזימון אבל להוציא אחרים עד שיאכל כזית דגן:

מחלפא שיטתיה דרבי ירמיה תמן צריכא ליה לעיל בעי לה מי שאכל ירק מהו שיברך לאחרים וירק כיין לגבי מברך בזמן שלא אכל פת והכא פשיטא ליה דאמר על הראשונה היו חלוקין עליו ועל השנייה מודים שאם שתה כוס יין מברך:

ומתרץ הך דצריכת ליה. כלומר הך דמבעי ליה כרבנן דפשיטא ליה כר' שמעון בן גמליאל דתני רבן שמעון בן גמליאל אומר וכו':

תני שנים פת ואחד ירק מזמנין ומן תניתא רבן שמעון בן גמליאל: