בראשית רבה צא ג

ג וַיָּבֹאוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לִשְׁבָּר וְגוֹ' ומנין לעדה שהיא עשרה ר' אבא בר כהנא ור' יוסי בשם רבי יוחנן נאמר כאן עדה ונאמר להלן עד מתי לעדה הרעה מה עדה שנאמר להלן עשרה אף עדה שנאמר כאן עשרה א"ר סימון נאמר כאן תוך ונאמר להלן תוך מה תוך שנאמר להלן עשרה אף תוך שנאמר הכא עשרה א"ר יוסי בר אבון אם בתוך אפילו עד כמה אלא נאמר כאן בני ישראל ונאמר להלן בני ישראל מה בני ישראל שנאמר להלן עשרה אף בני ישראל שנאמר כאן עשרה ר' סימון בשם ר' יהושע בן לוי בשם רבי אמר תינוק עושין אותו סניף לעשרה והא תני אין מדקדקין בקטן אמר רבי סימון בשם ר' יהושע בן לוי לשני קטנים נצרכה אחד ספק ואחד קטן עושין את הספק עיקר ואת הקטן לסניף תני קטן וספר תורה עושין אותו סניף אמר רבי יודן כן הוא מתניתין קטן לספר תורה עושין אותו סניף מאימתי עושין אותו סניף רבי אבונא אמר איתפלגון בהא ר' יודן ור"ה תרויהון בשם ר' שמואל חד אמר כדי שיהא יודע טיב ברכה ואוחרנא אמר כדי שיהא יודע למי הוא מברך ר' יהודה בר פזי בשם ר' אסי תשעה נראים כעשרה מזמנין מאי עביד מסויימין אלא אפילו קטן ביניהם ר' ברכיה בשם ר' יעקב בר זבדי בעא קומי רבי יוסף כשם שעושין אותו סניף לי' כך עושין אותו סניף לג' א"ל הדא היא ולא כל שכן להלן שהוא מזכיר את השם עושין אותו סניף כאן שאינו מזכיר את השם אין עושין אותו סניף א"ל הדא אמרה עושין אותו סניף בבהמ"ז אבל לקריאת שמע ולתפלה אין עושין אותו סניף עד שיביא שתי שערות א"ר אסי זמנין סגיאין אכלית עם רבי תחליפא וזימנין סגיאין אכלית עם רבי חנינא בר סיסי חביבי ולא זמנין עלי עד שהבאתי שתי שערות ומאימתי הוא קורא בתורה א"ר אבינא איתפלגון ר"ה ור' יהודה תרויהון בשם רבי שמואל חד אמר משהוא יודע לברך ואוחרנא אמר עד שיודע טיב ברכה שיודע למי מברכין רבי שמואל בר שילת בעא קומי רב ואית דאמרין בעון קמיה שמואל בר שילת תשעה פת ואחד ירק מהו אמר להון מזמנין שמונה פת ושנים ירק מזמנין שבעה וששה פת וארבעה ירק מהו א"ל מזמנין ר' אבינא בעא ומחצה על מחצה מהו אמר ליה ר' זעירא עד דאנא תמן איצטרכית למשאליה ומיצרי לי מינה דלא שאלתיו ר' ירמיהו בעי אותו שאכל ירק מהו מזמנא עלוהי תני שלש מאות נזירין סלקין בעיין למקרבה ט' מאה קורבנין ביומי דשמעון בן שטח למאה וחמשין מצא להם פתח ומאה וחמשין לא מצא פתח סליק ר' שמעון בן שטח גבי ינאי מלכא אמר ליה תלת מאה נזירין סלקו בעיין למיקרבא ט' מאה קורבנין ולית להון אלא יהיב את פלגא מן דידך ואנא פלגא מן דידי ויזלון ויקרבון יהב ינאי מלכא פלגא מן דיליה ואזלון וקרבון אתון ואמרין לישנא בישא לינאי מלכא על שמעון בן שטח תהוי ידע דכל מה דקרבון מדידך קרבון ברם שמעון בן שטח לא יהיב מן דידיה כלום כעס ינאי מלכא על שמעון בן שטח שמע דהוא כעס עלוהי צרת (נ"א צרח) ליה וערק לבתר יומי הוון בני אינשא רברבין מן מלכותא דפרסאי יתבין נגסין על פתורא דינאי מלכא אמרון ליה מרי מלכא נהרין אנן דהוה הכא חד סב והוה אמר לן מילי דאורייתא אמר לאחתיה שלחי בתריה ואייתיתיה אמרה ליה הב לי מילא ושלח ליה עזקתך והוא אתי יהב לה מילא ושלח ליה עזקתיה ואתא מדאתא יתיב ליה בין מלכא למלכתא אמר ליה למה ערקת שמעית דמרי מלכא כעיס עלי וצרח לי מינך דלא תקטלני וקיימת הדין קרייא (ישעיהו כו) חבי כמעט רגע עד יעבור זעם אמר ליה למה אפליית בי א"ל ח"ו לא אפליית בך אלא את מממונך ואנא מן אורייתא דכתיב (קהלת ז) כי בצל החכמה בצל הכסף אמר לו ולמה לא אמרת לי א"ל אי אמרת לך לא הוה יהבית אמר ליה למה יתבת לך בין מלכא למלכתא א"ל בספר בן סירא כתוב סלסלה ותרוממך ובין נגידים תושיבך אמר מזוג ליה יברך אמר ברוך על המזון שאכל ינאי וחביריו אמר עד כדון את בקשיותך לא שמעית מן יומוי ינאי בברכתא אמר ומה אית לי למימר נברך על שאכלנו ואני לא אכלתי אמר אייתון ליה וייכול מן דאכיל אמר ברוך שאכלנו אמר ר' יוחנן חלוקין עליו על שמועת שמעון בן שטח רבי אבא אמר על הראשונה רבי ירמיהו אמר על השניה מחלפא שיטתיה דרבי ירמיהו תמן צריכה ליה והכא פשיטא ליה מאן דצריכה ליה כרבנן ומאן דפשיטא ליה כרבן שמעון בן גמליאל דתני עלה והסיב עמהן וטיבל עמהן אף על פי שלא אכל כזית דגן מזמנין עליו דברי חכמים רבי יעקב בר אחא בשם רבי יוחנן אמר לעולם אין מזמנין עליו עד שאוכל כזית דגן והוא תני שנים פת ואחד ירק מזמנין מתניתין כרבן שמעון בן גמליאל: