רש"י על בראשית רבה/עו/ז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | רש"י על בראשית רבה • פרשה עו | >>
א • ב • ד • ה • ו • ז • ח • ט • 

לדף המדרש לכל הפרשה במדרש

עזים מאתים מכאן לעונה האמורה בתורה. והמור' הגיה סימן לעונה האמורה בתורה כלומר כשם ששיערה תורה לבהמות כראוי להן כך יש לחשוב וליתן דעת לשער כמה עונה ראויה לבני אדם לכל אחד ואחד כראוי לו:

טיילין. אלו תלמידי חכמים עשירים:

הפועלים פעמים בשבת. והספנים שהם מפרישים בים אחד לששה חדשים:

עזים מאתים שהן צריכות תיישים עשרים. לזיוגן:

רחלים מאתים שהן צריכות אילים עשרים:

גמלים מיניקות ובניהם שלשים. ובניהם שלשים הכל לפי טרחו:

הוי רואה את עצמך כאלו אתה יושב על בימה ואני נדון לפניך. לפי שגמלים גבוהים כבימה זו: