רש"י על בראשית רבה/נ/ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | רש"י על בראשית רבה • פרשה נ | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • 

לדף המדרש לכל הפרשה במדרש

סורו נא אפילו איני כדאי סורו נא עקמו עלי את הדרך. היה לו לומר בואו נא מהו סורו נא מדרך הישרה ועשו שלא כדין אע"פ שאיני כדאי לכם:

אברהם מקפיד על טינופת עבודת כוכבים לפיכך הקדים רחיצה. שהיו משתחוים לאבק רגליהם:

ויש אומרים אף זה עשה כשורה. שהקדים לינה:

כדי שיצאו ויראו אבק שעל רגליהם ולא יאמרו אנשי סדום אלו לנו. אבל לכשיראו אבק שעל רגליהם יאמרו לא לנו אלא עכשיו באו ומה שכתוב ורחצו רגליכם למחר רחצו רגליכם כשתלכו ולא כשבאו:

ממאנין בקטן. זה לוט:

ואין ממאנין בגדול. שאמרו לו כן תעשה כאשר דברת:

ויפצר בהם הכניס בהם אף וצרה ויסורו אליו הדא אמרה סייעתא לההיא דאמר רב הונא עקמו עלי את הדרך כדי שלא תהיו נראים באין אצלי. והם עשו כמו כן דכתיב ויסורו ולא כתיב ויבאו:

מצוה גדולה עמדה על המלח. מצות דורש:

דהוה אמר. לוט לאתתיה הב לאלין אכסנאין קלי מלח:

אף הדא סוניתא בישתא את בעי מלפא הכא. מנהג כעור כדאמרינן סניא הדא דר' כעורה זו ששנה ר':