רש"י על בראשית רבה/נ/ב
<< | רש"י על בראשית רבה • פרשה נ | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב •
והוא באחד ומי ישיבנו. נעשה שליחותו באחד:
ויבאו שני המלאכים סדומה. כתיב ישלח בם חרון אפו עברה וזעם וצרה משלחת מלאכי רעים כלומר כל א' וא' לשליחותו ואת אמרת שני אתמהא:
להלן על ידי שהיתה שכינה על גביהן אנשים. לגבי שכינה לא נחשבו כי אם כאנשים. כיון שנסתלקה שכינה מעל גביהן לבשו מלאכות. ממשלה:
אברהם שהיה לו כחו יפה נדמו לו כדמות אנשים. שלא היה מתיירא מהם:
לוט שכחו רע נדמו לו כדמות מלאכים. שהיה מתיירא מהם ובמדרש רבי תנחומא מפרש אברהם שהיו מצויים אצלו כל שעה לא הרגיש בם כי אם כאנשים אבל לוט שלא היו מצויים אצלו הרגיש בהם כמלאכים:
אמר ר' תנחום לאחד שנטל ממשלה מן המלך עד שלא הגיע לבית אודיין שלו מהלך כפגן. אודיין מקום גדולתו וישובו כדגרסינן במשקין אודייני ופירשו הגאונים שהוא מקום ישוב ומדרש רבי תנחומא מעיד עליו דאמר כל הימים שהיה מהלך בדרך היה מהלך כפגן משנכנס וישב במקומו התחילו מכבדין אותו ואית דגרסי לבית אודן שלו ואומרים שהוא לשון יון: