רש"י על בראשית רבה/נה/ז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | רש"י על בראשית רבה • פרשה נה | >>
ו • ז • ח • 

לדף המדרש לכל הפרשה במדרש

אית תחומים במעיא. כלומר יש תחום בבני מעים ממקום שזה יוצא זה יוצא וכל הבנים אהובים בשוה:

ולמה לא גלה לו בדיבור ראשון היה מאריך לו את הדברים:

א"ר לוי בר חיתא שתי פעמים כתיב לך לך. בנסיון ראשון ובנסיון אחרון ואין אנו יודעים איזה מהם חביבה אם הראשונה או השנייה ממה דכתיב אל ארץ המוריה אמור מעתה שהיתה חביבה מן הראשונה שפי' לו המקרא מה שלא עשה לו בתחלה אלא אל הארץ אשר אראך ולא פירש לו מקום ובהרנינו מפורש ממה דכתיב בשנייה בי נשבעתי נאם ה' הוי שנייה חביבה:

חד אמר למקום שהאורה יצאה לעולם. מסנהדרין שיושבין בלשכת הגזית שנאמר כי מציון תצא תורה:

דכוותה ארון. חד אמר למקום שהאורה יוצאת לעולם תורה אור:

דביר למקום שהדבור יוצא לעולם. דבור של הקב"ה:

שמשם מורה לרשעים ומורידן לגיהנם:

למקום שהוא ראוי כנגד בית המקדש של מעלה. ראוי מכוון כדמתרגמינן נורא אלהים ממקדשיך ומפורש בתנחומא ובפרקי ר"א ויירא ויאמר מה נורא המקום הזה שהוא מכוון כנגד כסא הכבוד של מעלה:

ומתהא. תוהא:

ומתלה. כלומר עיף כמה דתימא ותלה שמייגען בדברים ארוכים כדי שיקבלו עליהם שכר: