רש"י על בראשית רבה/נג/י

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | רש"י על בראשית רבה • פרשה נג | >>
ב • ג • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • 

לדף המדרש לכל הפרשה במדרש

אמרו לו לעוג לא היית אומר לאברהם פרדה עקרה אינו מוליד אמר להם עכשיו מתנתיה מה הוא לא שפופה אם אני נותן אצבעי עליו אני הורגו:

ויאמר ה' אל תירא אותו כי בידך נתתי אותו. כבר פסקתי דינו מימי יצחק:

לא נדנדה עריסה אלא בימי אברהם תחלה. הה"ד ביום הגמל את יצחק יום שנתנוהו בעריסה עשה משתה גדול ובאו וגמלו עמו חסד:

הוא ואנטיקסר שלו. שר צבא שלו ועמו היה ל"ב ואני אומר טעות יש בספרים שכתוב בהם ל"ב מלך ואין ראוי להיות אלא ס"ב מלך שהיה דורש אחד שאין ת"ל אחד ומה ת"ל אחד הוא ואנטיקסר שלו כלומר כל מלך ומלך ואנטיקסר שלו שבכל מלך ומלך של ל"א מלכים כתיב אחד שאין ת"ל אלא לרבות אנטיקסר שלו פירוש אותו שהוא ממונה תחתיו של מלך לעשות כל צרכי המלך כמו שהיה המלך ראוי לעשות: