רש"י על בראשית רבה/מ/ד
<< | רש"י על בראשית רבה • פרשה מ | >>
• ב • ג • ד • ה •
שעל ידי הדרך. אדם מתבזה מפני טרחות הדרך ונמצא כעור. לשון אחר שאינו מלובש בבגדים הנאים הוא מתבזה כך שרה על ידי הדרך היתה מתבזת ואפי' כן לא נמצא אשה יפה כמותה:
עכשיו שאנו נכנסין למקום כעורין. במצרים לפי שהם סמוכים למזרח כולן מפוחמים ס"א ל' אחר מפני שמצרים יצאו מחם שהיה אביהם כדכתיב ובני חם כוש ומצרים וגו' ע"כ:
ויאמר אליה ברק אם תלכי עמי והלכתי. עשה עצמו טפלה. ברק היה עיקר דכתיב ותשלח ותקרא לברק בן אבינועם אם תלכי עמי לקדש ותהיה ידך עמי להזעיק לי בני נפתלי ובני זבולון אלך עמך לחצור:
למלחמה. לפי שהיו משועבדים לחצור. דכתיב. וימכור אותם ביד סיסרא שר צבא חצור ואם לא תלכי עמי לא אלך שלא יאמינו לי אבל לפי שאת נביאה בך יאמינו:
ס"א ונעשה טפלה. מכל וכל אפילו על השירה דכתיב ותשר דבורה וברק מלמד שדבורה עיקר לשירה וברק טפל לה והוא שדבורה אומרת לו מה את סבור כו' ע"כ:
מה את סבור שתפארתה של שירה נמסרת לך לבדך. שאתה אומר עמי שאת עיקר חייך אינו כן אלא כי ביד אשה ימכור ה' את סיסרא ומפורש בתני דבי אליהו וכי מה טיבה של דבורה אצל ברק והלא דבורה במקומה וברק במקומו אלא אמרה לא כך כתוב בתורה ודרשו השופטים היטב וסמוך ליה כי תצא למלחמה מה ענין זה לזה אלא רמז לשופטים שמנהיגים בישראל שיצאו עמהם למלחמה ועוד לפי שברק שמש את הזקנים בחייו של יהושע ושמשן לאחר מיתתו לפיכך הביאוהו ונתנוהו אצל דבורה באותה שעה הראוהו לדבורה במה שהקב"ה מושיע את ישראל מבין האומות בבני אדם שמשכימין ומעריבין לבית המדרש ולבית הכנסת ועוסקים בכל יום בדברי תורה תמיד הן ומשמשיהן ומה נשתנה זבולון ונפתלי מכל השבטים ליעשות תשועה גדולה זאת על ידן אמרה נפתלי שמש את יעקב אביו ומצא ממנו קורת רוח זבולון שמש יששכר ועשה לו אכסניא ס"א: