רש"י על בראשית רבה/כ/ז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | רש"י על בראשית רבה • פרשה כ | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • יא • יב • 

לדף המדרש לכל הפרשה במדרש

ואין תשוקה של הקב"ה אלא על ישראל שנאמר ועלי תשוקתו. תאותו תשוקתו אף ע"פ שאנו תשים:

ס"א מדוככים ונשומים ע"כ לו אנו מקוים:

לפי שרפרפה. הרהרה הנדר בלבה ולא הוציאה בפה תביא קרבנה מרופרף קל ורפי:

יכול ממשלה מכל צד. יהא מושל עליה בכל ענינים שירצה אפילו למשכנה תלמוד לומר לא יחבול רחים ורכב (דברים כ"ד ו') שאינו יכול למשכנה:

ס"א. כי נפש הוא חובל. נפש שעתיד לצאת ממנה הוא חובל ע"כ:

מעשה באשה אחת משל בית טוורינוס שהיתה נשואה ללסטים אחד כיון שבא דבר אצל חכמים הוציאה לפניהם מנורה של זהב ונר של חרס על גבה. רמזה להם שאע"פ שהיא חשובה כמנורה של זהב והוא רק כנר של חרס שעל גבה אעפ"כ היתה אוהבת אותו: