רש"י על בראשית רבה/כ/ד
<< | רש"י על בראשית רבה • פרשה כ | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • יא • יב •
ס"א. הלין סלעיא דביה צרען אינון. אותם כתמים שבו הנראים כסלעים קטנים צרעת הן:
ראית מימיך מאחר שאדם מכה את חבירו במקל הוא חוזר ומכה אותו ברצועה וכו'. אין מנהגו של אדם הכועס על חבירו לעשות כך אלא כשמתחיל לכעוס מכה אותו ברצועה וכשתוקף עליו כעסו חוזר ומכה אותו במקל כך היה לו להקב"ה לעשות מכל חית השדה שיולדת לששה חדשים כגון הצבי והשועל שאין צערן גדול כשל בהמה ואחר כך מכל הבהמה שיולדת לשנים עשר חדשים שצערה גדול משל חיה והקב"ה לא עשה כן אלא אמר ארור אתה מכל הבהמה שצערה גדול לא כל שכן מכל חית השדה ומתרץ תני בהמה גסה טהורה וכו'. עד הארי והזאב והנמר והפיל כו' לשלש שנים. נמצאת חיה יולדת לשלש שנים וזמן צער עבורה גדול מן הבהמה וכשהוא אומר ארור אתה מכל הבהמה ומכל חית השדה נמצא מכה ברצועה ואחר כך במקל שהרי גדול צערן של חיות מצערן של בהמה:
הכלב כחיה לחמשים יום. קים ליה דאיכא חיה שיולדת לחמשים יום:
שהבהמה ארורה מן החיה שבעה. שבע פעמים חמשים הן שנות הלבנה:
כך נחש ארור מן הבהמה שבעה שבע שנים. ע"כ:
ושומט גידים גידי אדמה ואוכל. שיש בקרקע מיני אדמה כעין גידין שקורין ומלש:
לא שמענו בנחש שקולו הולך מסוף העולם ועד סופו משבא למפלתה של בבל הוא אומר קולה כנחש ילך (ירמיה מ"ו) מכאן שקולו של נחש וכו':