לדלג לתוכן

רש"י על בראשית רבה/יח/א

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

| רש"י על בראשית רבה • פרשה יח | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • 

לדף המדרש לכל הפרשה במדרש

ויבן ה' אלהים. ניתן בה בינה יותר מן האיש:

משקשטה בעשרים וארבעה מיני תכשיטין אחר כך הביאה לו. ומפרש בל"ב נתיבות שהאגדה נדרשת שאינו מתפרש במקומו ומתפרש במקום אחר כיצד ויטע ה' אלהים גן בעדן מקדם ויצמח ה' אלהים מן האדמה שמענו ששם הקדוש ברוך הוא את האדם בגן עדן וברא בו כל מיני מאכל וכל מיני מגדים אבל לא שמענו שברא לו חופות של זהב ואבנים טובות והיכן שמענו בחירם מלך צור בעדן גן אלהים היית (יחזקאל כ"ח י"ג) אמר לו הקב"ה וכי אתה הוא אדם שעשיתי לו כל הכבוד הזה:

כל אבן יקרה מסכתך. רבנין אמרין עשר וריש לקיש אמר אחד עשר רב חייא אמר שלשה עשר רבי חייא וריש לקיש תרווייהון אמרין כלל ופרט נעשה כלל מוסיף על הפרט כל אבן יקרה כלל אודם פטדה ויהלום פרט וכלל מוספת על הפרט רבי חייא דאמר שלש עשרה עבד אבן יקרה מסכתך תלתא כללי ובפרט עשר היינו שלש עשרה וריש לקיש דאמר אחד עשר עביד אבן יקרה מסכתך חד כללא ובפרט עשרה היינו אחד עשרה ורבנן דאמרי עשר סברי כלל ופרט אין בכלל אלא מה שבפרט:

כרס"נ זהב בלשון יון קורין לזהב כורסנא עושה מלאכת זהב. ס"א:

אית דמחלפין. יש שמחליפין רבי אליעזר בשם רבי יוסי בן זמרא דאמר לעיל ניתן בה בינה ברבי ירמיה בשם רבי שמעון ברבי יצחק מכאן אתה למד שניתן לה בינה יותר מן האיש שדרכה של אשה להיות יושבת בתוך ביתה ואפילו הכי יש לה חכמה אבל האיש יוצא לשוק ולומד בינה מבני אדם:

משקשטה בעשרים וארבעה מיני תכשיטין. האמורים בספר ישעיה דכתיב ביום ההוא יסיר ה' את תפארת העכסים והשביסים והשהרונים וגו' כ"ד הם ומפרש בל"ב נתיבות וכו':

קורקוסים. קרסים: