רש"י על בראשית מט טו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | רש"י על בראשיתפרק מ"ט • פסוק ט"ו | >>
א • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • לג • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות  לגרסת רש"י מנוקד ומעוצב


בראשית מ"ט, ט"ו:

וַיַּ֤רְא מְנֻחָה֙ כִּ֣י ט֔וֹב וְאֶת־הָאָ֖רֶץ כִּ֣י נָעֵ֑מָה וַיֵּ֤ט שִׁכְמוֹ֙ לִסְבֹּ֔ל וַיְהִ֖י לְמַס־עֹבֵֽד׃


"וירא מנוחה כי טוב" - ראה לחלקו ארץ מבורכת וטובה להוציא פירות

"ויט שכמו לסבול" - עול תורה

"ויהי" - לכל אחיו ישראל

"למס עובד" - לפסוק להם הוראות של תורה וסדרי עיבורין שנא' (דברי הימים א יב) ומבני יששכר יודעי בינה לעתים לדעת מה יעשה ישראל ראשיהם מאתים מאתים ראשי סנהדראות העמיד וכל אחיהם על פיהם

"ויט שכמו" - השפיל שכמו כמו ויט שמים הטו אזניכם ואונקלוס תרגם בפנים אחרים ויט שכמו לסבול מלחמות ולכבוש מחוזות שהם יושבים על הספר ויהיה האויב כבוש תחתיו למס עובד