רש"י על בראשית ל לח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< רש"י על בראשית • פרק ל >>
א • ב • ג • ו • ח • י • יא • יד • טו • טז • יז • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לב • לג • לד • לה • לו • לז • לח • לט • מ • מא • מב • מג • 


"ויצג" - תרגומו ודעיץ לשון תחיבה ונעיצה הוא בלשון ארמית והרבה יש בגמ' דצה ושלפה דץ ביה מידי דצה כמו דעצה אלא שמקצר את לשונו

"ברהטים" - במרוצות המים בבריכות העשויות בארץ להשקות שם הצאן

"אשר תבאן וגו'" - ברהטים אשר תבאן הצאן לשתות שם הציג המקלות לנכח הצאן

"ויחמנה וגו'" - (ב"ר) הבהמה רואה את המקלות והיא נרתעת לאחוריה והזכר רובעה ויולדת כיוצא בו ר' הושעיא אומר המים נעשין זרע במעיהן ולא היו צריכות לזכר וזהו ויחמנה וגו' (ר"ל בתיבה זו התחברו ל' זכר ונקבה כמ"ש הראב"ע)