רש"י על במדבר ל ו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

| רש"י על במדברפרק ל' • פסוק ו' | >>
א • ב • ג • ד • ו • ז • ח • ט • י • יא • יד • טו • טז • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות  לגרסת רש"י מנוקד ומעוצב


במדבר ל', ו':

וְאִם־הֵנִ֨יא אָבִ֣יהָ אֹתָהּ֮ בְּי֣וֹם שׇׁמְעוֹ֒ כׇּל־נְדָרֶ֗יהָ וֶֽאֱסָרֶ֛יהָ אֲשֶׁר־אָסְרָ֥ה עַל־נַפְשָׁ֖הּ לֹ֣א יָק֑וּם וַֽיהֹוָה֙ יִֽסְלַח־לָ֔הּ כִּי־הֵנִ֥יא אָבִ֖יהָ אֹתָֽהּ׃


"ואם הניא אביה אותה" - אם מנע אותה מן הנדר כלומר שהפר לה הנאה זו איני יודע מה היא כשהוא אומר ביום שמוע אישה יניא אותה והפר הוי אומר הנאה זו הפרה ופשוטו לשון מניעה והסרה וכן (במדבר לב) למה תניאון וכן (תהלים קמא) שמן ראש אל יניא ראשי וכן (במדבר יד) וידעתם את תנואתי את אשר סרתם מעלי

"ויי' יסלח לה" - במה הכתוב מדבר באשה שנדרה בנזיר ושמע בעלה והפר לה והיא לא ידעה והיא עוברת על נדרה ושותה יין ומטמאה למתים זו היא שצריכה סליחה ואע"פ שהוא מופר ואם המופרין צריכין סליחה קל וחומר לשאינן מופרין (ספרי)