רש"י על במדבר לד ג
<< | רש"י על במדבר • פרק ל"ד • פסוק ג' | >>
• ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • טו • יז • יח • כט •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות • לגרסת רש"י מנוקד ומעוצב
וְהָיָ֨ה לָכֶ֧ם פְּאַת־נֶ֛גֶב מִמִּדְבַּר־צִ֖ן עַל־יְדֵ֣י אֱד֑וֹם וְהָיָ֤ה לָכֶם֙ גְּב֣וּל נֶ֔גֶב מִקְצֵ֥ה יָם־הַמֶּ֖לַח קֵֽדְמָה׃
"והיה לכם פאת נגב" - רוח דרומית אשר מן המזרח למערב.
"ממדבר צן" - אשר אצל אדום מתחלת מקצוע דרומית מזרחית של ארץ תשעת המטות. כיצד?
שלש ארצות יושבות בדרומה של ארץ ישראל, זו אצל זו: קצת ארץ מצרים, וארץ אדום כולה, וארץ מואב כולה:
- ארץ מצרים במקצוע דרומית מערבית, שנאמר בפרשה זו "מעצמון נחלה מצרים והיו תוצאותיו הימה", ונחל מצרים היה מהלך על פני כל ארץ מצרים, שנאמר (יהושע יג): "מן השיחור אשר על פני מצרים", ומפסיק בין ארץ מצרים לארץ ישראל.
- וארץ אדום אצלה לצד המזרח,
- וארץ מואב אצל ארץ אדום בסוף הדרום למזרח.
וכשיצאו ישראל ממצרים, אם רצה המקום לקרב את כניסתם לארץ היה מעבירם את הנילוס לצד צפון ובאין לארץ ישראל, ולא עשה כן, וזהו שנאמר (שמות יג): "ולא נחם אלהים דרך ארץ פלשתים" שהם יושבים על הים במערבה של ארץ כנען, כענין שנאמר בפלשתים (צפניה ב): "יושבי חבל הים גוי כרתים", ולא נחם אותו הדרך אלא הסיבן והוציאם דרך דרומה אל המדבר. והוא שקראו יחזקאל (יחזקאל כ): "מדבר העמים", לפי שהיו כמה אומות יושבות בצדו.
והולכין אצל דרומה מן המערב כלפי מזרח תמיד, עד שבאו לדרומה של ארץ אדום, ובקשו ממלך אדום שיניחם לעבור דרך ארצו ולהכנס לארץ דרך רחבה ולא רצה, והוצרכו לסבוב את כל דרומה של אדום עד בואם לדרומה של ארץ מואב, (שופטים יא): "וגם אל מלך מואב שלח ולא אבה". והלכו כל דרומה של מואב עד סופה, ומשם הפכו פניהם לצפון עד שסבבו כל מצר מזרחי שלה לרחבה. וכשכילו את מזרחה, מצאו את ארץ סיחון ועוג שהיו יושבין במזרחה של ארץ כנען והירדן מפסיק ביניהם, וזהו שנאמר ביפתח (שם) "וילך במדבר ויסב את ארץ אדום ואת ארץ מואב ויבא ממזרח שמש לארץ מואב".
וכבשו את ארץ סיחון ועוג, שהיו בצפונה של ארץ מואב, וקרבו עד הירדן, והוא כנגד מקצוע צפונית מערבית של ארץ מואב. נמצא שארץ כנען שבעבר הירדן למערב, היה מקצוע דרומית מזרחית שלה אצל אדום.