רש"י על במדבר כא ח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | רש"י על במדברפרק כ"א • פסוק ח' | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • יא • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לב • לד • לה • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות  לגרסת רש"י מנוקד ומעוצב


במדבר כ"א, ח':

וַיֹּ֨אמֶר יְהֹוָ֜ה אֶל־מֹשֶׁ֗ה עֲשֵׂ֤ה לְךָ֙ שָׂרָ֔ף וְשִׂ֥ים אֹת֖וֹ עַל־נֵ֑ס וְהָיָה֙ כׇּל־הַנָּשׁ֔וּךְ וְרָאָ֥ה אֹת֖וֹ וָחָֽי׃


"על נס" - על כלונס שקורים פירטיק"א בלע"ז וכן (ישעיהו ל) וכנס על הגבעה (שם מט) ארים נסי (שם יג) שאו נס ולפי שהוא גבוה לאות ולראיה קוראו נס

"כל הנשוך" - (במדבר רבה) אפי' כלב או חמור נושכו היה נזוק ומתנונה והולך אלא שנשיכת הנחש ממהרת להמית לכך נא' כאן וראה אותו ראיה בעלמא ובנשיכת הנחש נא' והביט והיה אם נשך הנחש את איש והביט וגו' שלא היה ממהר נשוך הנחש להתרפאות אלא א"כ מביט בו בכוונה ואמרו רבותינו וכי נחש ממית או מחיה אלא בזמן שהיו ישראל מסתכלין כלפי מעלה ומשעבדין את לבם לאביהם שבשמים היו מתרפאים ואם לאו היו נמוקים (נ"א נזוקים)