רש"י על במדבר כא ו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | רש"י על במדברפרק כ"א • פסוק ו' | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • יא • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לב • לד • לה • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות  לגרסת רש"י מנוקד ומעוצב


במדבר כ"א, ו':

וַיְשַׁלַּ֨ח יְהֹוָ֜ה בָּעָ֗ם אֵ֚ת הַנְּחָשִׁ֣ים הַשְּׂרָפִ֔ים וַֽיְנַשְּׁכ֖וּ אֶת־הָעָ֑ם וַיָּ֥מׇת עַם־רָ֖ב מִיִּשְׂרָאֵֽל׃


"את הנחשים השרפים" - (במ"ר) ששורפים את האדם בארס שיניהם

"וינשכו את העם" - יבא נחש שלקה על הוצאת דבה ויפרע ממוציאי דבה יבא נחש שכל המינין נטעמים לו טעם אחד (טעם עפר) ויפרע מכפויי טובה שדבר אחד משתנה להם לכמה מטעמים