רש"י על איוב טו כט
<< | רש"י על איוב • פרק ט"ו • פסוק כ"ט | >>
• ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • י • יא • יב • יד • טו • טז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כו • כז • כח • כט • ל • לא • לב • לה •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
לֹֽא־יֶ֭עְשַׁר וְלֹא־יָק֣וּם חֵיל֑וֹ
וְלֹא־יִטֶּ֖ה לָאָ֣רֶץ מִנְלָֽם׃
"ולא יקום חילו" - לא יתקיים לימים רבים
"ולא יטה" - לא ינטה מליצתו כמו ויטו אחרי הבצע (שמואל א ח) וינטו הם עצמם אף כאן לא ינטה מן השמים לארץ מנלם מתת תאותם וזימון מחשבתם והוא כשתי תיבות מן להם
"מן" - הכנתם כמו וימן להם המלך (דנייאל ח) ודומה לו הפצירה פים בשתי תיבות (שמואל א יג) וכן אראלם ת"י אתגלי להון (ישעיהו לג) זה נראה בעיני ומנחם מסייעני ד"א מנלם לשון כנלותך לבגוד (שם) והנו"ן שבו יסוד נופל לשון תכלית לא יטה לארץ להיות בטילה גזירת חרוץ