רש"י מנוקד על המקרא/ספר במדבר/ל

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

(א) וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל – לְהַפְסִיק הָעִנְיָן, דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל. לְפִי שֶׁעַד כָּאן דְּבָרָיו שֶׁל מָקוֹם, וּפָרָשַׁת נְדָרִים מַתְחֶלֶת בְּדִבּוּרוֹ שֶׁל מֹשֶׁה, הֻצְרַךְ לְהַפְסִיק תְּחִלָּה, וְלוֹמַר שֶׁחָזַר מֹשֶׁה וְאָמַר פָּרָשָׁה זוֹ לְיִשְׂרָאֵל; שֶׁאִם לֹא כֵן, יֵשׁ בְּמַשְׁמָע שֶׁלֹּא אָמַר לָהֶם זוֹ, אֶלָּא בְּפָרָשַׁת נְדָרִים הִתְחִיל דְּבָרָיו (ספרי קנב).

פרשת מטות[עריכה]

(ב) רָאשֵׁי הַמַּטּוֹת – חָלַק כָּבוֹד לַנְּשִׂיאִים לְלַמְּדָם תְּחִלָּה, וְאַחַר כָּךְ לְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. וּמִנַּיִן שֶׁאַף שְׁאָר הַדִּבְּרוֹת כֵּן? תַּלְמוּד לוֹמַר: "וַיָּשֻׁבוּ אֵלָיו אַהֲרֹן וְכָל הַנְּשִׂאִים בָּעֵדָה וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֲלֵיהֶם וְאַחֲרֵי כֵן נִגְּשׁוּ כָּל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" (שמות לד,לא-לב). וּמָה רָאָה לְאָמְרָהּ כָּאן? לִמֵּד שֶׁהֲפָרַת נְדָרִים בְּיָחִיד מֻמְחֶה (ספרי קנג); וְאִם אֵין יָחִיד מֻמְחֶה, מֵפֵר בִּשְׁלֹשָׁה הֶדְיוֹטוֹת. אוֹ יָכוֹל שֶׁלֹּא אָמַר מֹשֶׁה פָּרָשָׁה זוֹ אֶלָּא לַנְּשִׂיאִים בִּלְבַד? נֶאֱמַר כָּאן זֶה הַדָּבָר, וְנֶאֱמַר בִּשְׁחוּטֵי חוּץ "זֶה הַדָּבָר" (ויקרא יז,ב); מַה לְּהַלָּן – נֶאֶמְרָה לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו וּלְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: "דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן" וְגוֹמֵר (שם), אַף זוֹ נֶאֶמְרָה לְכֻלָּן (נדרים ע"ח ע"א).
זֶה הַדָּבָר – מֹשֶׁה נִתְנַבֵּא בְּ"כֹה אָמַר ה' כַּחֲצֹת הַלַּיְלָה" (שמות יא,ד), וְהַנְּבִיאִים נִתְנַבְּאוּ בְּ"כֹה אָמַר ה'"; מוּסָף עֲלֵיהֶם מֹשֶׁה, שֶׁנִּתְנַבֵּא בִּלְשׁוֹן "זֶה הַדָּבָר". דָּבָר אַחֵר: זֶה הַדָּבָר – מִעוּט הוּא, לוֹמַר שֶׁהֶחָכָם בִּלְשׁוֹן הַתָּרָה וּבַעַל בִּלְשׁוֹן הֲפָרָה, כִּלְשׁוֹן הַכָּתוּב כָּאן; וְאִם חִלְּפוּ, אֵין מֻתָּר וְאֵין מוּפָר (ספרי שם; נדרים ע"ז ע"ב-ע"ח ע"א).

(ג) נֶדֶר – הָאוֹמֵר: הֲרֵי עָלַי קוֹנָם שֶׁלֹּא אוֹכַל, אוֹ שֶׁלֹּא אֶעֱשֶׂה דָּבָר פְּלוֹנִי. יָכוֹל אֲפִלּוּ נִשְׁבַּע שֶׁיֹּאכַל נְבֵלוֹת, אֲנִי קוֹרֵא עָלָיו כְּכָל הַיּוֹצֵא מִפִּיו יַעֲשֶׂה? תַּלְמוּד לוֹמַר: לֶאְסֹר אִסָּר, לֶאֱסֹר אֶת הַמֻּתָּר וְלֹא לְהַתִּיר אֶת הָאָסוּר (ספרי קנג).
לֹא יַחֵל דְּבָרוֹ – כְּמוֹ "לֹא יְחַלֵּל דְּבָרוֹ", לֹא יַעֲשֶׂה דְּבָרָיו חֻלִּין (שם).

(ד) בְּבֵית אָבִיהָ – בִּרְשׁוּת אָבִיהָ, וַאֲפִלּוּ אֵינָהּ בְּבֵיתוֹ (ספרי קנג).
בִּנְעֻרֶיהָ – וְלֹא קְטַנָּה, וְלֹא בּוֹגֶרֶת; שֶׁהַקְּטַנָּה – אֵין נִדְרָהּ נֶדֶר, וְהַבּוֹגֶרֶת אֵינָהּ בִּרְשׁוּתוֹ שֶׁל אָבִיהָ לְהָפֵר נְדָרֶיהָ (שם). וְאֵי זוֹ הִיא קְטַנָּה? אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ: בַּת אַחַת עֶשְׂרֵה שָׁנָה וְיוֹם אֶחָד, נְדָרֶיהָ נִבְדָּקִין; אִם יָדְעָה לְשֵׁם מִי נָדְרָה וּלְשֵׁם מִי הִקְדִּישָׁה, נִדְרָהּ נֶדֶר. בַּת שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה וְיוֹם אֶחָד, אֵינָהּ צְרִיכָה לִבָּדֵק (נדה מ"ה ע"ב).

(ו) וְאִם הֵנִיא אָבִיהָ אֹתָהּ – אִם מָנַע אוֹתָהּ מִן הַנֶּדֶר, כְּלוֹמַר, שֶׁהֵפֵר לָהּ. הֲנָאָה זוֹ, אֵינִי יוֹדֵעַ מַה הִיא. כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר: "וְאִם בְּיוֹם שְׁמֹעַ אִישָהּ יָנִיא אוֹתָהּ וְהֵפֵר" (להלן פסוק ט), הֱוֵי אוֹמֵר: הֲנָאָה זוֹ הֲפָרָה (ספרי קנג). וּפְשׁוּטוֹ, לְשׁוֹן מְנִיעָה וַהֲסָרָה; וְכֵן: "וְלָמָּה תְנִיאוּן" (במדבר לב,ז); וְכֵן: "שֶׁמֶן רֹאשׁ אַל יָנִי רֹאשִׁי" (תהלים קמא,ה); וְכֵן: "וִידַעְתֶּם אֶת תְּנוּאָתִי" (במדבר יד,לד), אֵת אֲשֶׁר סַרְתֶּם מֵעָלַי.
וַה' יִסְלַח לָהּ – בַּמֶּה הַכָּתוּב מְדַבֵּר? בְּאִשָּׁה שֶׁנָּדְרָה בְּנָזִיר, וְשָׁמַע בַּעְלָהּ וְהֵפֵר לָהּ, וְהִיא לֹא יָדְעָה, וְעוֹבֶרֶת עַל נִדְרָהּ וְשׁוֹתָה יַיִן וּמִטַּמְּאָה לַמֵּתִים; זוֹ הִיא שֶׁצְּרִיכָה סְלִיחָה, וְאַף עַל פִּי שֶׁהוּא מוּפָר. וְאִם הַמּוּפָרִין צְרִיכִין סְלִיחָה, קַל וָחֹמֶר לְשֶׁאֵינָן מוּפָרִין (ספרי שם; קידושין פ"א ע"ב).

(ז) וְאִם הָיוֹ תִהְיֶה לְאִישׁ – זוֹ אֲרוּסָה. אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא נְשׂוּאָה? כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר: "וְאִם בֵּית אִישָׁהּ נָדָרָה" (להלן פסוק יא), הֲרֵי נְשׂוּאָה אָמוּר; וְכָאן בַּאֲרוּסָה, וּבָא לַחֲלֹק בָּהּ, שֶׁאָבִיהָ וּבַעְלָהּ מְפִירִין נְדָרֶיהָ (ספרי קנג). הֵפֵר הָאָב וְלֹא הֵפֵר הַבַּעַל, אוֹ הֵפֵר הַבַּעַל וְלֹא הֵפֵר הָאָב, הֲרֵי זֶה אֵינוֹ מוּפָר; וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר אִם קִיֵּם אֶחָד מֵהֶם (נדרים ס"ז ע"א).
וּנְדָרֶיהָ עָלֶיהָ – שֶׁנָּדְרָה בְּבֵית אָבִיהָ, וְלֹא שָׁמַע בָּהֶן אָבִיהָ, וְלֹא הוּפְרוּ וְלֹא הוּקְמוּ (ספרי שם).

(ח) וְשָׁמַע אִישָׁהּ וְגוֹמֵר – הֲרֵי לְךָ שֶׁאִם קִיֵּם הַבַּעַל, שֶׁהוּא קַיָּם.

(ט) וְהֵפֵר אֶת נִדְרָהּ אֲשֶׁר עָלֶיהָ – יָכוֹל אֲפִלּוּ לֹא הֵפֵר הָאָב? תַּלְמוּד לוֹמַר: "בִּנְעֻרֶיהָ בֵּית אָבִיהָ" (להלן פסוק יז); כָּל שֶׁבִּנְעוּרֶיהָ, בִּרְשׁוּת אָבִיהָ הִיא (כתובות מ"ו ע"ב).

(י) אֲשֶׁר אָסְרָה עַל נַפְשָׁהּ יָקוּם עָלֶיהָ – לְפִי שֶׁאֵינָהּ בִּרְשׁוּת הָאָב וְלֹא בִּרְשׁוּת הַבַּעַל. וּבְאַלְמָנָה מִן הַנִּשּׂוּאִין הַכָּתוּב מְדַבֵּר (ספרי קנד); אֲבָל אַלְמָנָה מִן הָאֵרוּסִין, מֵת הַבַּעַל, נִתְרוֹקְנָה וְחָזְרָה רְשׁוּת לָאָב (נסרים ע' ע"א).

(יא) וְאִם בֵּית אִישָׁהּ נָדָרָה – בִּנְשׂוּאָה הַכָּתוּב מְדַבֵּר (ספרי קנד).

(יד) כָּל נֵדֶר וְכָל שְׁבֻעַת אִסָּר וְגוֹמֵר – לְפִי שֶׁאָמַר שֶׁהַבַּעַל מֵפֵר, יָכוֹל כָּל נְדָרִים בְּמַשְׁמָע? תַּלְמוּד לוֹמַר: לְעַנֹּת נָפֶשׁ; אֵינוֹ מֵפֵר אֶלָּא נִדְרֵי עִנּוּי נֶפֶשׁ בִּלְבַד, וְהֵם מְפֹרָשִׁים בְּמַסֶּכֶת נְדָרִים (דף ע"ט ע"א ואילך).

(טו) מִיּוֹם אֶל יוֹם – שֶׁלֹּא תֹּאמַר מֵעֵת לְעֵת, לְכָךְ נֶאֱמַר: מִיּוֹם אֶל יוֹם; לְלַמֶּדְךָ שֶׁאֵין מֵפֵר אֶלָּא עַד שֶׁתֶּחְשַׁךְ (נדרים ע"ו ע"ב).

(טז) אַחֲרֵי שָׁמְעוֹ – אַחֲרֵי שֶׁשָּׁמַע וְקִיֵּם, שֶׁאָמַר: אִפְּשִׁי בּוֹ, וְחָזַר וְהֵפֵר לָהּ, אֲפִלּוּ בּוֹ בַּיּוֹם (ספרי קנו).
וְנָשָׂא אֶת עֲוֹנָהּ – הוּא נִכְנָס תַּחְתֶּיהָ. לָמַדְנוּ מִכָּאן שֶׁהַגּוֹרֵם תַּקָּלָה לַחֲבֵרוֹ, הוּא נִכְנָס תַּחְתָּיו לְכָל עֳנָשִׁין (ספרי).