רמב"ן על שמות כו יח
<< | רמב"ן על שמות • פרק כ"ו • פסוק י"ח |
• יז • יח • כד • לג • לד •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וְעָשִׂ֥יתָ אֶת־הַקְּרָשִׁ֖ים לַמִּשְׁכָּ֑ן עֶשְׂרִ֣ים קֶ֔רֶשׁ לִפְאַ֖ת נֶ֥גְבָּה תֵימָֽנָה׃
{{צ|- כי לשון הקודש יקרא למזרח קדם כענין ומדותם מחוץ לעיר את פאת קדמה ויקרא למערב אחור כענין שנאמר (איוב כג ח) הן קדם אהלוך ואיננו ואחור ולא אבין לו וכן עד הים האחרון (דברים לד ב) המערבי ושניהם כנויים כי יתפוש הלשון כנויין באדם הפונה אל אור השמש וכן יאמר ויהיו לאחור ולא לפנים (ירמיהו ז כד) ויקרא הדרום נגב בהיותו נגוב מפני החום ופעמים שיזכיר הכתוב הכנוי ויבאר אותו בשם יאמר קדמה שהוא כנוי ויבאר מזרחה שהוא השם ואמר נגבה בכנוי ויבאר תימנה הוא השם והמערב יזכרנו בכנוי ים (בפסוק כב) כי יתפוש אותו באנשי ארץ ישראל שהים הגדול להם מערבי והצפון יזכירנו (בפסוק כ) בשמו ונקרא כן כי הוא צפון אין השמש נראה בו לעולם ויקרא התימן דרום כענין שנאמר הולך אל דרום סובב אל צפון (קהלת א ו) והיא מלה כפולה תחסר רי"ש אחת להתחבר שתי אותיות שוות דר רום כי השמש ילך ברום הרוח ההוא ויקרא לדרום ימין ולצפון שמאל (עיין ישעיה נד ג ותרגומו) בכנוי האדם הפונה למזרח כאשר הזכרתי והסוד בשמות הללו נודע ממעשה המרכבה העליונה וכן שם המערב ים ממה שאמרו שכינה במערב (ב"ב כה) כי הים חכמת שלמה (עיין בראשית כד א) כמו שאמרו במדרש אין ים אלא תורה שנאמר (איוב יא ט) ורחבה מני ים ואני עתיד להזכיר זה בפרשת וזאת הברכה בפסוק ים ודרום ירשה (דברים לג כג) אם יברכני צורי להגיע שם