רמב"ן על שמות יז יב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | רמב"ן על שמותפרק י"ז • פסוק י"ב |
א • ג • ה • ו • ט • יא • יב • יד • טז • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


שמות י"ז, י"ב:

וִידֵ֤י מֹשֶׁה֙ כְּבֵדִ֔ים וַיִּקְחוּ־אֶ֛בֶן וַיָּשִׂ֥ימוּ תַחְתָּ֖יו וַיֵּ֣שֶׁב עָלֶ֑יהָ וְאַהֲרֹ֨ן וְח֜וּר תָּֽמְכ֣וּ בְיָדָ֗יו מִזֶּ֤ה אֶחָד֙ וּמִזֶּ֣ה אֶחָ֔ד וַיְהִ֥י יָדָ֛יו אֱמוּנָ֖ה עַד־בֹּ֥א הַשָּֽׁמֶשׁ׃


"וטעם ויהי ידיו אמונה" - שהיו עומדות וקיימות ברוממותן כלשון ואמנה על המשוררים דבר יום ביומו (נחמיה יא כג) וכן אנחנו כורתים אמנה (שם י יא) דבר קיים בברית וכן היתד התקועה במקום נאמן (ישעיהו כב כג) חזק ועל דרך האמת נשא עשר אצבעות לרום השמים לרמוז על עשר ספירות לדבקה באמונה הנלחם לישראל ובכאן נתבאר ענין נשיאות כפים בברכת כהנים וסודו