רמב"ן על שמות טו יב
<< | רמב"ן על שמות • פרק ט"ו • פסוק י"ב | >>
• א • ב • ו • ט • י • יא • יב • יג • יד • יח • יט • כ • כה • כו • כז •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
נָטִ֙יתָ֙ יְמִ֣ינְךָ֔ תִּבְלָעֵ֖מוֹ אָֽרֶץ׃
"נטית ימינך תבלעמו ארץ" - הטעם כי אחר שנשפת ברוחך וכסמו הים נטית עליהם ימינך וזרועך ותבלעמו ארץ והענין כי אחר שטבעו השליכם הים כמנהג הימים וכן אמר (לעיל יד ל) וירא ישראל את מצרים מת על שפת הים ושם יכלו וישובו לעפר על הארץ כשהיו והנה הם נבלעים ונשחתים כמו יחד סביב ותבלעני (איוב י ח) בלע ה' ולא חמל (איכה ב ב) ודרך אורחותיך בלעו (ישעיהו ג יב) השחיתו ורבותינו אמרו (מכילתא כאן) שפתחה הארץ את פיה ובלעה אותם שזכו לקבורה בשכר שאמרו ה' הצדיק (לעיל ט כז) ואין לשון "ימין" ו"יד נטויה" רק לנקמה ולהשחתה ואולי יפרשו נטית ימינך להמיתם בים ותבלעמו הארץ אחר כך והיא הקבורה שזכו אליה