רמב"ן על דברים לב לז
| רמב"ן על דברים • פרק ל"ב • פסוק ל"ז | >>
• א • ב • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יב • טו • טז • יז • יט • כ • כא • כו • כח • לב • לד • לה • לז • לח • מ •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וְאָמַ֖ר אֵ֣י אֱלֹהֵ֑ימוֹ
צ֖וּר חָסָ֥יוּ בֽוֹ׃
"ואמר אי אלהימו" - האויב יאמר איה אלהי ישראל כענין למה יאמרו הגוים איה נא אלהיהם (תהלים קטו ב) אשר חלב זבחימו יאכלו כי היו ישראל תדירים בעבודת הקרבנות והנסכים מכל גוי לאלהיו והזכיר לשון רבים יאכלו וישתו אלהימו שהוא לשון הרבים ואצל העמים רבים הם ולכך חזר ואמר ראו עמים כולם אני אני הוא יחיד ואין אלהים עמדי לעזור לי ואין כנגדי להציל ולמחות בידי מלעשות כל רצוני להמית ולמחוץ ולהחיות ולרפוא