רלב"ג על שופטים א א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | רלב"ג על שופטיםפרק א' • פסוק א' |
א • ו • ז • י • יא • יד • טז • כא • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


שופטים א', א':

וַֽיְהִ֗י אַֽחֲרֵי֙ מ֣וֹת יְהוֹשֻׁ֔עַ וַֽיִּשְׁאֲלוּ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל בַּיהֹוָ֖ה לֵאמֹ֑ר מִ֣י יַעֲלֶה־לָּ֧נוּ אֶל־הַֽכְּנַעֲנִ֛י בַּתְּחִלָּ֖ה לְהִלָּ֥חֶם בּֽוֹ׃


ספר שאחרי מות יהושע, שאלו בני ישראל בה' – רצונו לומר באורים ותומים – מי מהשבטים יעלה בתחילה להלחם בכנעני הנשאר בארצות השבטים? וראוי שנדע שאין הרצון בזה שלא היו נשאלין באורים ותומים בימי יהושע, כי התורה העידה כי בימי יהושע גם כן ישאלו במשפט האורים. ואולי הרצון בזה שאחרי מות יהושע הוצרכו לשאול מי יעלה בתחילה, כי במלחמה הראשונה שורש גדול לשאר המלחמות, וזה שאם ינוצחו ישראל במלחמה הראשונה, יאמרו הנשאר מהגויים ההם "צר צלם מעליהם", ויתחזקו להלחם בהם. ואם ינצחו אותם, יפיל העניין מורך לב בגויים ההם וינצחום ישראל בקלות. ולזה בחר ה' שילחם תחילה מי שהוא ראוי יותר לנצח, והוא שבט יהודה. וסבב יהודה, שעלה אתו שמעון להלחם, כאשר נשארו בגבולו מהגויים ההם.