לדלג לתוכן

רלב"ג על משלי יד כד

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | רלב"ג על משליפרק י"ד • פסוק כ"ד | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא • לב • לג • לד • לה • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


משלי י"ד, כ"ד:

עֲטֶ֣רֶת חֲכָמִ֣ים עׇשְׁרָ֑ם
  אִוֶּ֖לֶת כְּסִילִ֣ים אִוֶּֽלֶת׃


(משלי יד כד): "עטרת חכמים עשרם" - הנה, עטרת החכמים עשרם, אשר חכמתם מציאותו, כי בו יוכרו תכונותיהם הטובות בנדיבות ובצדק ובעושר, גם כן יהיו פנויים לעיין בחכמה.

ואולם "אולת הכסילים", רוצה לומר, היציאה מהדעת החלושה אשר בהם, הנה "אולתם" סבה לו, כי הוא סבת הרוע והבלבול בכונותיהם ופעולותיהם; וההפסד ההוא סיבה שיצאו מדעתם מרוב הצער והדאגה.