לדלג לתוכן

רלב"ג על משלי טו ד

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | רלב"ג על משליפרק ט"ו • פסוק ד' | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא • לב • לג • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


משלי ט"ו, ד':

מַרְפֵּ֣א לָ֭שׁוֹן עֵ֣ץ חַיִּ֑ים
  וְסֶ֥לֶף בָּ֗֝הּ שֶׁ֣בֶר בְּרֽוּחַ׃



"מרפא לשון". מי שנותן רפיון לשונו ורפות דברים יגרום לעצמו החיים כי כל מי שיקום עליו להזיק לו יתפייס לו בדבריו ואולם מי שמשים בלשונו סלף ועוות יגרום לעצמו סלף קשה כמו שבר העץ ברוח חזקה כי בזה יוסיף כעס מי שקם עליו:  



דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.